מרדכי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ-פ"ת

פסק – דין

לפניי תביעת נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"), שהגיש התובע, עמר מרדכי (להלן: "התובע") כנגד הנתבעת, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") לפיצוי בגין נזקים, שנגרמו לו, לטענתו, בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 25.7.2007 (להלן: "התאונה").

1.התובע, יליד 27.2.1971, היה המחזיק במועדים הרלוונטים לכתב התביעה של רכב המבוטח על ידי הנתבעת. לטענת התובע, שעה שנהג ברכבו, ועמד בתור לביצוע טסט, התנגש ברכבו מאחור רכב צד ג' בחוזקה, הדף את מכוניתו לעבר מכונית שעמדה לפניו, וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקי גוף.

2.אין חולק בין הצדדים בדבר קרות התאונה והיותה "תאונת דרכים" על פי חוק הפלת"ד. המחלוקת בין הצדדים עוסקת בשאלת הנזק בלבד. לתובע לא נקבעה כל נכות. הגם שמונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, שכרם הושת על התובע, אשר החליט שלא להיבדק על ידם.

גובה הנזק

3.משאין חולק בין צדדים כי התובע נפגע בתאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד, הרי שכל שנותר לבחון את שאלת גובה הנזק. התובע עותר לפיצוי בגין הפסד ימי מחלה, עזרת צד ג', הוצאות וכאב וסבל.

תקופת אי הכושר כתוצאה מהתאונה

4.התובע טוען כי שהה בתקופת מחלה בגין התאונה משך 74 יום, אשר במהלכה עבר אף ניתוח בכתף. לפיכך, לשיטתו, גם לו היה מבצע את הניתוח בכתפו בכל מועד אחר, עדיין היה זכאי לתקופת אי הכושר של 74 ימים כתוצאה מהתאונה. לעומת זאת, טוענת הנתבעת, כי התובע שהה ב – 10 ימי מחלה בלבד כתוצאה מהתאונה, וכל יתר ימי המחלה שניתנו לו הינם כתוצאה מהניתוח בכתף שעבר, וזאת ללא קשר לתאונה.

5.לאחר שעיינתי במסמכים רפואיים שהציג התובע, הן אלה הקשורים לתאונה, והן כאלה הקשורים לניתוח שעבר בכתף, מצאתי כי לא הוכח לפני במידה הנדרשת במשפט האזרחי כי יש לייחס את כל תקופת אי הכושר בה שהה התובע (74 ימים) לתאונה. לענין זה יודגש כי משויתר התובע על מינוי מומחה רפואי, הרי שכל שמונח בפני בית המשפט הם המסמכים הרפואיים, מהם עולה כי מסקנה זו אפשרית, אך לא הכרחית. ואנמק.

6.במסמכי מיון ממועד התאונה אובחן כסובל מכאבי גב, חבלה בחזה וקיבה מורחבת. הומלץ על 3 ימי מחלה וכן ייעוץ גסטרולוג דחוף.

7.ביום 29.7.07 התובע הופנה למיון בעקבות כאבי בטן עזים, ואובחן כסובל מקיבה גדולה.

8.בביקור אצל רופא היחידה ביום 31.7.07 - התובע התלונן על כאבים בכל גופו בעיקר בצוואר ובבטן, והומלץ על 3 ימי מחלה.

9.בביקור אצל רופא היחידה ביום 5.8.07 - התובע התלונן על כאבי צוואר וגב, הקאות וכאבים, והומלץ על 4 ימי מחלה.

10.בביקור אצל גסטרולוג ביום 6.8.07 התובע התלונן על אי תחושת מלאות, נמצאה קיבה גדולה ונמצא כי היה ממצא דומה בעבר.

11.ביום 9.8.07 עבר התובע ניתוח בכתפו ללא קשר לתאונה והומלץ על 30 ימי מחלה.

12.מסמך מיום 20.8.07 – התובע אובחן כסובל מקיבה מוגדלת ואובחן כי "נראה כי רגיש לאירועי סטרס ומגיב להם בהרחבת קיבה" (סעיף 12 לסיכומי התובע). עוד הוסיף הרופא הגסטרואונטרולוג כי הרחבת הקיבה מיוחסת לתאונת הדרכים.

13.מסמך מיום 11.9.07 - בוצעה בדיקת מעקב לכתף שמאל וכן בירור להרחבת הקיבה. התובע קבל טפל תרופתי הן עבור הכאבים בכתף והן עבור הממצא הגסטרואנטרולוגי. התובע הונחה על ידי רופא היחידה ל-30 ימי מחלה והוא אף הופנה למומחה גסטרואנטרולוג.

14.מסמך מיום 16.9.07 - בביקור אצל אורטופד, בשל תחלואת הכתף הומלץ על חופשת מחלה בת שבועיים, אולם, ימי מחלה אלה חפפו עם חופשת המחלה שקיבל בגין הרחבת הקיבה.

15.מסמך מיום 24.9.07 – הונחה התובע לשני ימי מחלה.

16.מסמך מיום 14.10.07 – לאחר שביצע התובע בדיקת גסטרוסקופיה, הונחה לשני ימי מחלה נוספים.